נועם טלמון - פיתוח קול               



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


השחקו וקולו

דף הבית >> הכשרה קולית לשחקן >> השחקו וקולו







הקשת הקולית היא
 ראי של הקשת הריגשית

כאשר לזמר או לשחקן יש קשת ריגשית גדולה
  אך קשת קולית קטנה, הוא יחוש תסכול, ומאבק פנימי

כאשר לשחקן או לזמר יש קשת קולית גדולה
אך קשת ריגשית קטנה, צבעיו לא יהיו חיים.

 


השחקן וקולו.
 
כאשר אין בנמצא טכניקה קולית הנובעת מעולמו של השחקן והעונה על  צורכי המשחק בפועל,
השחקן נאלץ לפנות לטכניקה שירתית, אשר במקור פותחה ועוצבה עבור השירה ולא המשחק.
השחקן ימצא עצמו, בעולם לא מוכר לו, ובשיטה שאינה בנויה לענות על צרכיו.
 
אומנם שירה ומשחק-דיבור מרגישים קרובים אחד לשני אך התפקוד הגופני אינו דומה,
והדרישות הקוליות אינן דומות. אומנם זה אותו הגוף אך בפועל הוא פועל בסביבה,
בתנאים, ודרישות שונות מאשר שירה.
 
קולו של השחקן דורש אימון מסוג שונה. הוא דורש  טכניקה הקשורה לדמיונו ורגשותיו.
טכניקה שתעמוד באינטנסיביות של האש אשר בקרבו. הטכניקה השירתית לא תספק לו הגנה,
להפך, זמרים רבים נוטים לשמור על קולם, לא לצעוק, לא ללחוש, לא לדבר בקול רם,
דבר שאינו אפשרי עבור השחקן שממלכתו היא הדיבור.
 
קולו של השחקן צריך לעמוד בעומסים המופעלים
עליו. האנטנסיביות הקולית הנדרשת מהשחקן, 
מצריכה ללמוד כיצד להעלות את רמת האנרגיה הקולית.
 
כל זמן שהשחקן אינו מתאמן ומאמן את קולו תוך כדי משחק ועבור המשחק,
אלא מתרגל מחוץ למגרש המשחקי, האימון לא יענה על הצורך המציאותי.
כיצד אפשר להפריד, בין התנועה, הרגש, הכוונה, לבין הקול ?
תארו לעצמכם זמר שאינו שר כאשר הוא מתאמן, זה בד"כ מעלה חיוך על פני רבים
אך שחקן הלומד טכניקה קולית בנפרד מהמשחק, זה נראה לרוב האנשים סביר בהחלט.
 
לכן שורש הבעיה בטכניקה קולית נאותה לשחקים, נעוץ,
בהפרדת הטכניקה הקולית מהמשחק בפועל.
 
שחקן שאין לו בעיות דיקציה, עדין יכול לסבול מבעיות קוליות,
הנובעות מחוסר הכרת הכלי בזמן עבודה, קרי בזמן משחק.
 
ההפרדה בין הקול עצמו, שהוא, אנרגיה המומרת לויבראציה, לבין המילים
הנוצרות כתוצאה ממגוון תבניות שריריות, גורם לחוסר הבנה לגבי מהות הקול ואימון הקול עצמו.
קיימת קואורדינציה עדינה ומורכבת בין הקול לבין המילים.

על חימום קולי.
 
 שחקן שלא שילב את קולו ככלי משחקי מהרגע הראשון בד בבד עם הפן המשחקי,
האמוציונאלי, ולא הטמיע את הקול במערכת העצבים שלו, כחלק אינטגראלי ממשחקו.
לא תיקן, לא שיפץ, ולא הפנה תשומת לב לפן זה. מה יעזור לו ברגע האחרון לעשות חימום קולי ?
או לעבוד על הקול בסוף התהליך או כחלק זניח מהתהליך ?
 
גם אם קולו יהיה "חם" הרי ברגע המשחק כל מערכת העצבים תחזור לזיכרון
שהוטמע בה לאורך תהליך החזרות באופן תת הכרתי, והחימום יעלם כלא היה. 
 
אין למעשה שום טעם, עבור השחקן, בחימום שירתי שבפועל הוא מתכונן לשחק.
נשאלת כמובן השאלה מדוע. לכאורה נראה שיש טעם וקשר - הלא אני "מחמם" את הקול.
 
ונשאל : האם נהג מרוץ ההולך להתחרות במסלול ראלי - בו הנהיגה מתבצעת בתנאי שטח
יעשה "חימום" על מסלול סלול, קרי כביש. מה ההגיון ? הרי לאחר האימון הוא עובר לנהיגה
בשטח שונה לגמרי, כל צורת הנהיגה משתנה למרות שהרכב הוא אותו רכב והנהג אותו נהג. 

 
 
Top page כל הזכויות שמורות . 
לייבסיטי - בניית אתרים